בפסגת "תל חברון" הקדומה (תל רומיידה), מתנשא מבנה קדום המזוהה דורות רבים כמקום מנוחתם של ישי, אביו של דוד המלך, ושל רות המואבייה, אם סבו. על פי מסורת חז"ל, ישי היה מגדולי צדיקי העולם ונמנה בין הארבעה שמתו בלא חטא ("בעטיו של נחש"). ככל הנראה, ישי הגיע לחברון בימים שבהם בנו דוד קבע בה את בירתו הראשונה. בסמוך לקבר ניצב מבצר עתיק שכונה בפי הערבים "דיר אל ארבעין", שם שלדעת החוקרים משמר את שמה הקדום של העיר – "קרית ארבע".

המקום מתואר ע"י נוסעים ועולי רגל רבים. הראשון שתיאר את הביקור במקום היה תלמיד הרמב"ן (שביקר במקום בסוף המאה ה-13 לסה"נ) והוא כותב: "בחברון שם מערת המכפלה קברי אבות. וחברון החדשה הנה היא סמוך למערה. וחברון הקדומה היתה למעלה בהר, שם בית הקברות לישראל. ושם מצד אחד מערה, שם קברו של ישי, ויש אומרים שהוא קברו של יואב" (מסעות א"י עמ' 88).

הנוסע ר' משולם מוולטרא (ה' אלפים רמ"א – 1481 לסה"נ) כתב: "רחוק מחברון שם בית אחד חרוב, ומערה שם קבור ישי אבי דוד. ואומרים כי המערה ההיא הולכת עד מערת המכפלה".

מפרש המשנה הידוע, ר' עובדיה מברטנורא (ה' רמ"ח – 1488) עלה להתפלל בקבר ישי, וכך כתב: "בהר אחד, מנגד למערת המכפלה, שם על ראש ההר, מערה גדולה ויפה ובנין נאה בראשיה. ואומרים כי שם קבר ישי אבי דוד, גם שם הלכנו להשתטח ולהתפלל ביום ההוא" (אגרות א"י עמ' 126).

גם ר' משה באסולה ביקר בחברון (בשנת ה' רפ"ב – 1522 לסה"נ). הוא תיאר את המקום, והוסיף אגדה כי מערה הובילה ממנו אל מערת המכפלה: "מנגד חברון בראש ההר קבורת ישי אבי דוד עם בנין נאה, ויש חלון קטן שהולך למטה במערה. ואומרים שפעם אחד השליכו בו חתול ויצא מן חור שבמערת המכפלה, ויש ביניהם כחצי מיל" (מסעות א"י עמ' 147).

בשנת ה' רצ"ז 1537 נכתב בספר "ייחוס האבות והנביאים": "למעלה בהר בנין נאה, שם קבר ישי אבי דוד המלך ע"ה. וסמוך לו בית החיים מישראל". בספר זה מובא גם ציור של המקום, בו מתוארת הקשת בכניסה לבניין המרכזי.

מסורת נוספת, מאוחרת יותר, קושרת למקום גם את קברה של רות; ר' חיים הורוביץ ביקר במקום בשנת תקצ"ה וכתב: "וראיתי פה המערה צרה כמו פי בור. ואומרים שגם רות, אם הממלכה נקברה שם…" ("חיבת ירושלים", תר"ד, עמ' ל"ח).

מיקומו של קבר ישי זוהה ואומת ע"י האר"י הקדוש. וכך מובא בספר "אבן השהם" לאר"י ז"ל (כרך ח' פרק ד' – עמק חברון סעיף י"א): "אר"י ז"ל קיים בעיה"ק חברון ת"ו חרך (חלון) מערת המכפלה שהיא בתוך העיר ממש ומתפללים שם אחינו התלמידי חכמים הדרים שם (אלה מסעי עמ' ט"ז). אר"י ז"ל קיים בק"ק חברון קברות ישי אבי דוד ואבנר בן נר וגד החוזה". קבר ישי מופיע גם בספר "יחוס הצדיקים" שנדפס בימי האר"י הק' בשנת ה' שכ"א.

ממערב בסמוך למבנה המרכזי נמצא מבנה קדום נוסף, שזוהה כבית כנסת קדום. שטח התל כולו, כולל "קבר ישי", נקנה ע"י הקהילה היהודית בתחילת המאה הי"ט.

בתקופת המנדט הבריטי, בעת הדיונים על החלוקה, תבע הוועד הלאומי בשם העם היהודי זכויות במקומות הקדושים. לצורך כך הוכנה החוברת "המקומות המקודשים ליהודים בשטח א"י המערבית" שנערכה בידי יו"ר הוועד הלאומי יצחק בן צבי (לימים – נשיאה השני של מדינת ישראל), והוגשה לשלטונות המנדט הבריטי במטרה לשמור ולהגן על האתרים המקודשים ועל זכויות הביקור והתפילה בהם. ברשימה זו נמנו גם "קבריהם המסורתיים של ישי אבי דוד ואבנר בן נר" בחברון.

למבקרים:

המקום עבר שיפוץ מרהיב עין, וכיום נהנים המבקרים ממשטחי צל נעימים ושולחנות, ברזיות מים ושירותים מסודרים. כמו כן, מהאתר ישנה גישה ישירה ונוחה לאתר הארכיאולוגי "תל חברון". מפסגת גג המבנה ("בית מנחם" הסמוך) נשקפת תצפית פנורמית עוצרת נשימה של 360 מעלות: במזרח נפרש עמק חברון ומערת המכפלה, בדרום הרכסים ורחבי המדבר, ובמערב – גב ההר והעיר חברון המודרנית.

כיום נמצא במקום גם בית מדרש ובית כנסת פעיל ומהודר, והאתר מהווה אבן שואבת לביקורים, תיירות, תפילה ולימוד. בחג השבועות נוהגים רבים לטפס אל ההר בשעות אחר הצהריים כדי לקרוא את "מגילת רות" באווירה מרגשת לאורם של גיבורי המגילה. ליד האתר הוקמה שכונה יהודית – "אדמות ישי".